כהן נ' רפי גינת הפקות עולם הספורט בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בה חויב המבקש בגין הגשת תביעה כספית על סך 5,000,000 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה, כתוצאה מהכפשת שמו של המבקש במהלך שידור תוכנית טלוויזיה על ידי המשיבים הוא פוטר מעבודתו, נאלץ לעזוב את התחום בו עסק, נותר מובטל במשך שנתיים ונכנס לחובות כבדים אותם עד היום לא הצליח לשלם. זאת, בנוסף לפגיעה בשמו הטוב ולעוגמת הנפש שנגרמה לו.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי בכי רע וכי אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה. לטענתו, בעקבות שידור תוכנית הטלוויזיה של המשיבים, פוטר מעבודתו, נאלץ לעזוב את מקצועו ונותר מובטל במשך שנתיים. כתוצאה מכך, לדבריו, הוא שרוי כיום בחובות כבדים המסתכמים בסך של 260,000 ₪ (צורפו אישורים לגבי חובותיו בהוצל"פ). כיום, הוא עובד בחברת עמידר ועל פי תלושי השכר שצורפו לבקשה, שכר הנטו החודשי הממוצע של המבקש מסתכם בסך של 7,826 ₪. סך זה מופחת כדי 5,605 ₪ בשל ניכויים קבועים בחודשים אוקטובר – נובמבר 2011 בגין עיקולים מבית המשפט (2,081 ₪), סופשבוע באילת (465 ₪) והלוואות שונות (554 ₪). לבקשה צורפו תדפיסי חשבון עו"ש בבנק מהם עולה כי המבקש מצוי ביתרת חובה בסך 28,861 ₪. לבקשה לא צורפו אישורים להעדר קיומם של חסכונות או קופות גמל ומתלוש משכורתו של המבקש עולה כי קיימים כאלה. כמו כן, המבקש נמנע מלפרט אודות מקום מגוריו, רכוש או נכסים שברשותו ולא צירף תדפיס לגבי הוצאות אחזקת ביתו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. בנוסף, בניגוד לקבוע בתקנות, המבקש נמנע מלפרט לגבי הכנסתה של אשתו על אף שנדרש לכך בתגובות המשיבים.

התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. יחד עם זאת, לאור העובדה כי משכורתו ממוצעת ומאחר שהבקשה כאמור אינה פורסת תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, לא שוכנעתי בדבר העדר יכולת כלכלית לשלם כל סכום אגרה, ולו גם מופחת. מכאן, שלא מתקיים התנאי הראשון לקבלת פטור מתשלום האגרה. ברור כי במצבו הכלכלי הנוכחי אין בידו של המבקש לעמוד בתשלום מלוא סכום האגרה הנדרש בגין סכום תביעתו. יחד עם זאת, אין הדבר מעיד בהכרח על חוסר יכולת כלכלית, שכן גם אדם בעל יכולת כלכלית ממוצעת מן היישוב היה מתקשה לעמוד בסכום הנדרש בשים לב לסכום התביעה.

באשר לתנאי השני לקבלת הפטור, לא שוכנעתי כי בענייננו התביעה מגלה עילה במובן הרחב של המונח. אכן, מדובר בטענה לפרסום לשון הרע אשר בעטיו נגרמו נזקים כספיים וטענה זו ראויה לבירור. יחד עם זאת, סכום הנזק הנטען הוא חלק מעילת התביעה. על כן, כאשר סכום הנזק הנטען משולל על פניו בסיס עובדתי או משפטי, לא ניתן לקבוע כי התביעה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה. כבר נפסק לא אחת כי: " סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית משפט מהווה מחסום מפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע, כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, יינתן הפטור רק עד לסכום הריאלי של התביעה: 'האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחוייב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי היקף הסעד הנדרש' . . (בשא (חי') 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (2001) – פורסם באתר משפטי. ראה גם ת.א (נצ') אלפא נ' אורטל (1997) – פורסם באתר משפטי).

גם אם אניח, לצורך העניין, כי המשיבים פרסמו לשון הרע על המבקש וכי הפרסום גרם נזק כספי למבקש, דומה כי הנזק הנטען – סך של 5,000,000 ₪ - הוא מוגזם ביותר על פניו. דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור המנעותו של המבקש, חרף טענות המשיבים בעניין, מלהציג פירוט של ראשי הנזק מהם מורכב סכום התביעה. הסכום שנתבע הוא ספקולטיבי לחלוטין, נטען על דרך הסתם ולא הוצג בכתב התביעה ביסוס כלשהו להערכת הנזק הנטען. מתעורר איפוא החשש שהבקשה לפטור מאגרה נוצלה לצורך תביעת נזקים בסכומים לא סבירים שבעל דין רגיל לא היה תובע אם היה נדרש לשלם אגרה בגינם.

דומה כי לו היה המבקש מגיש תביעה לתשלום פיצויים בסכום סביר (אפילו בסכום גבוה יחסית של מיליון ₪), היה עולה בידו לשלם את האגרה. חוסר היכולת לשלם את האגרה נובע אך ורק מן העובדה שמדובר בתביעה לתשלום סכום כה גבוה, דבר שאין לו כל הצדקה על פני הדברים.

אשר על כן, הבקשה נדחית. האגרה תשולם עד ליום 1.5.2012, שאם לא כן – תימחק התביעה.

המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ הן לנתבעים והן למדינה.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ב, 11 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: